בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

רש"י על בבא קמא ק״א ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על בבא קמא ק״א ע״ב:ג׳ רש"י על בבא קמא ק״א ע״ב:ה׳ »
מקור בבא קמא ק״א ב:ד׳
4 רָבָא רָמֵי, תְּנַן: מִמִּין הַצּוֹבְעִין – סְפִיחֵי סְטִיס וְקוֹצָה, יֵשׁ לָהֶן שְׁבִיעִית וְלִדְמֵיהֶן שְׁבִיעִית, יֵשׁ לָהֶן בִּיעוּר וְלִדְמֵיהֶן בִּיעוּר. אַלְמָא עֵצִים יֵשׁ בָּהֶן מִשּׁוּם קְדוּשַּׁת שְׁבִיעִית.
פירוש רש"י על בבא קמא ק״א ב:ד׳
4 ספיקי סטים וקוצה - סטים קרוג"א בלע"ז כרכום קוצה גווד"א בלע"ז להכי נקט ספיחי דבשביעית ליכא אלא ספיחים:
5 יש להן ולדמיהן שביעית - שאין עושין מהן סחורה דרחמנא אמר לאכלה ולא לסחורה ואסור לצבוע בהן דהיינו סחורה אבל מותרים הן להסיקן קודם זמן הביעור דהיינו דומיא דלאכלה:
6 יש להן ביעור - כשמגיע זמן הביעור חייב לבערן כדכתיב ולבהמתך ולחיה וגו' ויקרא כ״ה:ז׳ כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך שבביתך והני ספיחי עץ בעלמא נינהו:
« רש"י על בבא קמא ק״א ע״ב:ג׳ רש"י על בבא קמא ק״א ע״ב:ה׳ »